שברים בעצם הזרוע הם מהמורכבים בשברים וכך גם הגישה הניתוחית אליהם. שם המשחק הוא הרקמות הרכות. ניתן לשחזר את השברים תוך שימוש במגוון אביזרים כאשר לכל אחד ייתרונות וחסרונות.
המקבעים הנפוצים ביותר בשימוש הם המסמרים התוך-לשדיים אשר מוחדרים בחתך מינימלי ומשמשים לקיבוע השבר בחשיפה מינימלית והפלטות אשר משמשות כמקבע על גבי העצם ואליהן, באמצעות ברגים, מקבעים את חלקי השבר.
בחלק מהמקרים נדרשים בהמשך ניתוחים להוצאת החומרה. קיימות טכניקות קיבועים נוספות. ההחלטה הסופית על אופי הקיבוע נמצאת בידי המנתח.
קיימים מקרים בהם לפני הניתוח ואפילו במהלכו, מתברר שלא ניתן יהיה לקבע את השבר.
במקרים כאלו ניתן לבצע החלפה של המפרק, חלקית או מלאה, בתותב מתכתי ייעודי למטרה זו. לאחר הניתוח נדרשת תקופת פיזיותרפיה ממושכת עד להשגת טווחים מירביים.
